שמי יוסי ביבר. הנני משמש כמורה לחינוך- גופני וכרכז מקצוע בתיכון עירוני ה' בחיפה. לפני כשנתיים זכיתי בפרס המורה היזם על פיתוח תפיסה חדשנית בחינוך הגופני "אישי יותר בריא יותר" ויישומה המרשים בקרב בני החטיבה העליונה בבית הספר.
כמורה לחינוך-גופני, הבחנתי בירידה בכושרם הגופני של בני הנוער. למרות שאמצעי האימון,הידע והמתקנים הולכים ומשתפרים - רמת הכושר הגופני הולכת ומדרדרת. הגעתי למסקנה שמקור הבעיה בחוסר הפעילות הגופנית בשעות שאחרי בית הספר. רק בודדים עוסקים בפעילות גופנית ובספורט באופן מסודר, ואילו הרוב מסתפק ברביצה מול הטלוויזיה והמחשב. מצב זה הביא אותי להחלטה לחפש דרך לשינוי המצב, בבקשי לשים דגש מיוחד על פעילות התלמידים בין השעורים, ולא להסתפק בפעילות המבוצעת בשיעורים עצמם.
לדעתי זוהי בעיה מרכזית בעולם המערבי ומלבד ההיבט הבריאותי יש גם השלכה חברתית -כלכלית. לכן יזמתי שני שינויים עיקריים : 1)שינוי מהותי של הגישה לפיה המורה אחראי לנעשה בשעורים ובתחרויות הספורט בלבד והרחבת תחום אחריותו גם לפעילות התלמידים בשעות שאחרי בית הספר.
2)שינוי התפיסה והגישה, לפיה הישגי התלמיד נמדדים יחסית לחבריו, מאחר והיא גורמת עוול לתלמיד החלש ופוגעת במוטיבציה שלו להשקיע, להתמיד ולהתקדם.
לכן בתכניתי קיים מעבר להתייחסות אישית תוך הפניית הדגש לתרגול ולאימון בבית, כאשר השיעורים בבית הספר, אשר כמעט ולא משתנים,ממלאים בתפיסה זאת תפקיד של "מפגשי קבוצת תמיכה".
לכן בתכניתי קיים מעבר להתייחסות אישית תוך הפניית הדגש לתרגול ולאימון בבית, כאשר השיעורים בבית הספר, אשר כמעט ולא משתנים,ממלאים בתפיסה זאת תפקיד של "מפגשי קבוצת תמיכה".
התפיסה החדשה ביוזמה באה לידי ביטוי בתכנית לימודים שנתית מובנית: בתחילת השנה נערך מבדק כושר-גופני לכל התלמידים. התוצאות נרשמות בטבלת ניקוד, המותאמת לגיל התלמיד, הנמצאת בתוך קלסר אישי המלווה את התלמיד לכל משך שנת הלימודים. לאחר המבדק קובעים התלמיד והמורה במשותף את היעד להתקדמות התלמיד במבדק הבא בעוד חודש וחצי. על מנת להגיע ליעד על התלמיד להתאמן. מהלך זה חוזר על עצמו ארבע פעמים נוספות במשך השנה, כאשר בכל פעם צפויה עליית מדרגה ברמת כושרו של התלמיד. בנוסף ,על מנת לעודד וליצור בו מוטיבציה לעבודה אישית, קיים "דו"ח הפעילות השבועית" אשר בעזרתו מנסה התלמיד לצבור נקודות שבועיות על סמך מדד לפעילות שבועית הקיים בתוכו.
כתוצאה מזכייתי בפרס ומפרסומה החלו להגיע אלי הזמנות להרצות על יוזמתי, בעיקר בפני מורים לחינוך-גופני, סטודנטים לחינוך-גופני בוינגייט, פורומים שונים של אנשי חינוך וגופים נוספים אשר אינם קשורים לחינוך. התגובות להרצאות הן בדרך כלל מאד נלהבות, כאשר מה שבעיקר מרשים את השומעים ביוזמה זאת, לפי הבנתי, היא החדשנות, הייחודיות, הפשטות היחסית ליישום, היכולת להתאימה לכל קבוצה בהתאם למין, לגיל ולמצבם הבריאותי של המשתתפים ושאין צורך באמצעים כספיים כדי להפעילה,
בעקבות הרצאותיי החלו להגיע אלי פניות מאנשים אשר התרשמו מיוזמתי, המבקשים ללמוד אותה וליישמה בבית ספרם.
במצב זה אני נוהג להיפגש עמם, וללמדם בצורה מדויקת כיצד להתאים את יוזמתי לבית -ספרם.
בנוסף לכך, אני נוהג ללוות ולעזור להם, לבוא ולצפות בעבודתם, להיפגש עם תלמידים ולאסוף נתונים מהשטח ועל ידי כך לחוש את הדברים בצורה מדויקת, לחזק, לתקן ולשפר.
בנוסף לכך, אני נוהג ללוות ולעזור להם, לבוא ולצפות בעבודתם, להיפגש עם תלמידים ולאסוף נתונים מהשטח ועל ידי כך לחוש את הדברים בצורה מדויקת, לחזק, לתקן ולשפר.
עניין זה, של ביקורים במקומות, צפייה בפעילות וקשר עם התלמידים והמורים הוא חיוני ביותר ובעל ערך עצום לגבי..
כיום ישנם מספר בתי -ספר בארץ בהם מופעלת תפיסת החינוך הגופני והתכנית שיצרתי, בכל מקום בהתאמה לתלמידיו ומעניין לציין שברובם השתרש השם: "אישי יותר בריא יותר" כשמה של התכנית. הדיווחים מהשטח, לעת עתה, מאד מעודדים. בתי הספר אשר מפעילים את התכנית בצורה מלאה או חלקית (מלבד תיכון עירוני ה' בחיפה) הם: בית-ספר יסודי "נופים" בחיפה (ע"י המורה שולמית אורן), אולפנה לבנות בבני ברק (ע"י המורה דבורה שמחוביץ), בית הספר התיכון למדעים ואומנויות בחדרה (ע"י המורה רון קלר), בית -ספר תיכון עירוני ג' בחיפה (ע"י המורה גלעד יעקב), בית הספר המקצועי "דור -ים" (ע"י המורה אלון גבע), חטיבת ביניים בתיכון מקיף נשר (ע"י המורה בתיה לויטון). בנוסף לכך קראתי באינטרנט שמורה בשם סיגל (אותה אינני מכיר) מקיימת תכנית בריאות בבית-הספר היסודי "דגניה" בבאר -שבע, כאשר היא מציינת, שחלק הפעילות הגופנית שבתכנית נעשה בהשראתי.
הנני מוצא חובה לעצמי לציין שני אנשים שבפעילותם תורמים רבות לתכנית :
1) לימור קריגל, מורה לחינוך גופני, מבית הספר היסודי "האלה" במודיעין, אשר במסגרת בית הספר מקדם בריאות, התאימה את התכנית לתלמידיה ויצרה אף שינויים טכניים חשובים בתכנית. עבודתה היסודית המדהימה של לימור, הנתונים אשר היא מספקת לי מהשטח ועצותיה תורמים לי רבות.
1) לימור קריגל, מורה לחינוך גופני, מבית הספר היסודי "האלה" במודיעין, אשר במסגרת בית הספר מקדם בריאות, התאימה את התכנית לתלמידיה ויצרה אף שינויים טכניים חשובים בתכנית. עבודתה היסודית המדהימה של לימור, הנתונים אשר היא מספקת לי מהשטח ועצותיה תורמים לי רבות.
2) ד"ר אהובית טלמור, רופאת ספורט ומשפחה, אשר בשנה האחרונה השתמשה בתכניתי במסגרת תכנית "מעול'ה" של קופת חולים כללית לילדים בעלי עודף משקל. בזמן הקרוב עומדת אהובית לפתוח מרפאת ספורט באוניברסיטת חיפה. אהובית ביקשה וקיבלה את רשותי להשתמש בחלקים מתכניתי בטיפוליה. יש כאן פעילות ראשונה, במסגרת התכנית, המתבצעת מחוץ לתחומי משרד החינוך.
הדרך עוד ארוכה, קיימים בה עוד לא מעט קשיים, אך אני מאמין בכל לבי, שאפשר לבצע את השינוי הכל כך נחו, במערכת החינוך הגופני שלנו.
בברכה
יוסי ביבר
