יום רביעי, 25 במאי 2011

הקמת מפעל מולטימדיה

שמי גלית פלורנץ אני מלמדת בבית ספר און לילדים פגועי שיתוק מוחין כבר כ- 16 שנה במהלך עבודתי פיתחתי את מגמת המולטימדיה בה לומדים התלמידים תוכנות יצירה והגברה תוך כדיי פיתוח יצירתיות, אחריות ונתינה לאחר ולחברה.

ואכן מהמגמה נוצרו שינויים רבים בחיי התלמידים הייתה המרה של כוחות הרס לכוחות בניה.
שיתוף פעולה בין התלמידים יצירת תוצרים מקסימים תערוכות, דיסק מוזיקאלי, לוח שנה לעזריאלי והגברות של מופעים ואירועים.

אך תסכול גדול מגיע כשהתלמידים מסיימים את בית הספר ונתקלים בחברה הרגילה שלא מוכנה לאמץ אותם למרות היותם כשירים לעבודה ויש לא מעט דוגמאות.תלמיד בשם יוסי שהשתלב בגלי צהל כטכנאי קול למשך שלוש שנים לא קיבל עבודה במקצוע לאחר סיום השירות למרות המיומנות, תלמיד אחר בשם גל מסיים בימים הללו לימודי סאונד אצל יואב גרא אך למרות שליחת קורות חיים לא מקבל עבודה תלמיד נוסף בשם שחר שעבודותיו הוצגו בתערוכות רבות יושב בביתו ללא תעסוקה ועוד רבים וטובים מתלמידי המגמה.

יש תחושה שלמרות הפיתוח וההשקעה היא יכולה להיות רק עד לצאתם מבית הספר לחיים שם הם נתקלים בחברה שלא מקבלת אותם דבר שיוצר ניתוק וחיים משעממים ובודדים.

אני מאוד מעוניינת להקים מפעל מולטימדיה לבוגרי בית הספר שיכיל גם אוכלוסיה נוספת בעלת קשיים בהשתלבות בחברה מקום ממנו יצאו תוצרים של מצוינות ושיתקבלו בזכות ולא בחסד.

אני קוראת כאן לכל מי שיכול לעזור לכל מי שיש לו עניין בדבר לחבור אלי לפרויקט חשוב זה
דוגמא לעבודת תלמידה


לפרטים נוספים :
גלית פלורנץflorentz@zahav.net.il

גלית פלורנץ, זכתה בפרס רקנאטי-צ'ייס-רש"י למורה היזם בשנת 2008

יום חמישי, 19 במאי 2011

'של"ח בשביל הלב' ב'יום ירוק' במחוז ת"א

גם טיפות הגשם המהולות בקרני שמש אחדות, לא הצליחו להפריע לשמחת החיים, לנתינה ולפעילות המש"צים עם התלמידים בעלי לקויות. האווירה ביום מיוחד זה, הייתה נעימה ולוותה בהרגשת אחווה ושימחה.

מסורת חגיגות טו' בשבט באגף של"ח שבמחוז ת"א המשיכה והתקיימה השנה ביום רביעי כא' שבט 26/1 ביער בן שמן. לפעילות הזו הצטרפנו אנו, פרחי המש"צים של עירוני ד' בת"א עם הילדים המקסימים מביה"ס יחדיו הלוקים באוטיזם. כשהגענו ליער מצאנו שאנו 'לא לבד' אלא עשרות אוטובוסים עם מש"צים המלווים וחונכים תלמידים עם לקויות בכל המחוז. כבר במקום קיבלנו חולצות 'של"ח בשביל הלב' להזדהות והעלאת המורל.


נציין, ששבוע לפני הפעילות דאגנו לבקר בבית הספר יחדיו, ללמוד על האוטיזם, ולהכיר את הסביבה בה גדלים הילדים. באותו יום גם נערך מפגש היכרות בינינו לבין ילדי בית הספר יחדיו שאיתם נצא לפעילות.

ב'יום הירוק' ביער בן שמן, קיימנו עמם פעילויות בתחנות שהיו פזורות לאורך ציר ההליכה: מעגל מתופפים משותף של כולנו, שלווה בשירים ובריקודים. בהמשך, שמענו הסבר על עלי מרפא שונים והתכבדנו בתה צמחים חם ומהביל. לאחר מכן עברנו לשחק משחקי חברה שונים . הילדים מאוד התלהבו ולא רצו להפסיק לשחק. לאחר שסיימנו כמה סבבים מהנים של משחק עשינו סדר ט"ו בשבט, סידרנו על השולחן מגוון פירות יבשים ושקדים. לאחר שבירכנו על הפירות נהננו מטעמם המתוק. אחרי הסדר, המשכנו לעשות יצירות ופעילויות שונות. הילדים התבטאו ביצירתיות וכישרון רב.

לקראת סיום, התכנסנו המש"צים והתלמידים מהמסגרות המיוחדות שבמחוז ת"א, לטקס סיום. בטקס שרנו שירים שמוכרים לכולנו, ונחשפנו לכשרונם של מספר ילדים אוטיסטים שעלו על הבמה ושרו בפני כולם.

באמצע הטקס, לאחר מספר נאומים קצרים, החל לרדת גשם. המשכנו את הטקס למרות הטיפות המטפטפות אך לאחר שהטיפות הפכו לגשם רציני התחלנו להתפזר לאוטובוסים. לפני שנתפזרנו הספקנו להקשיב לשיר "לעולם בעקבות השמש" ששרה מקהלה של ילדים מאחד בתי הספר של האוטיסטים .היה מרגש מאוד ומחמם את הלב.

ראינו באושרם ושמחתם של התלמידים בעלי הלקויות והרגשנו בעצמנו התרוממות רוח בשותפות ועשייה שלנו. ואם נצטט את יאיר מדיאל מנהל המחוז: "היום לא דיברנו על ערכים, היום עשינו והתנהגנו ערכים במובן של אדם לאדם – אדם". במילים אלו נסכם את העשייה והידיעה.

כה לחי לכל העוסקים והמשתתפים בארגון יום זה.



המורה אתי רביאן זכתה בפרס רקנאטי-צ'ייס-רש"י לשנת 2009/10 עבור יוזמת של"ח בשבילי הלב.
כתבה: פר"ח מש"צית נגה מודריק ט4 עירוני ד'
ערך: מיקי שטרית מורה של"ח וידה"א עירוני ד'
צילמה: הניה מליכסון מורה של"ח וידה"א בליך ר"ג

 

מתימטיקה בהנאה

כתוצאה של פעילות חינוכית מתמשכת, ויוזמות חדשות ויצירתיות שיזמתי ביחד עם חברי הצוות ופרויקטים חשובים במקצוע המתמטיקה גרמנו להעצמת הרגשת השייכות והמוטיבציה בקרב באי בית הספר ,והגשמת החזון של בית הספר: "הפיכת המקום לחן על יושביו ומאופיין במצוינות הן מבחינה חברתית והן מבחינה הישגית". יוזמה חינוכית שיזמתי במקצוע המתמטיקה, התחילה מהשנה השנייה של הקמת בית הספר בשנת 2005 וממשיכה להתפתח עד השנה הנוכחית תשס"ט בכותלי ביה"ס: "הורים וילדים לומדים מתמטיקה בכיף" אשר זכתה  בפרס רקנאטי-צ"ייס-רש"י.
לאחר מיפויים שעשינו הגענו למסקנה שאחת הסיבות להישגים הנמוכים במקצוע המתמטיקה היתה אי מענה מצד ההורים, רוב ההורים של תלמידי בית ספרנו הם ממצב סוציו-אקונומי נמוך והרבה מהם לא משכילים, ולא סיימו כתה יא' ולכן  הם היו מתקשים לעזור לילדיהם בהכנת שיעורי הבית והרגשנו שהתלמידים לא אוהבים את מקצוע המתמטיקה מהשפעת ההורים ומתחילים לפחד ממנו, דבר שגרם לציונים נמוכים במקצוע .
היוזמה פועלת לקדם את מעורבות ההורים בעשייה תוך חיזוק הקשר בין המורים וההורים לצורך השגת יעדים מוסכמים ומשותפים, על ידי הקמת סדנאות להורים במקצוע המתמטיקה בתוך מרכז המשאבים בביה"ס.  בשנתיים האחרונות היוזמה פותחה באופן משמעותי, אני וארבע מורות מצוות המתמטיקה, הבענו את נכונותנו לתרום מזמננו האישי בהעברת סדנאות לאימהות בנפרד והעברת הפעלות עם יקיריהן במרכז המשאבים, לצורך זה נערכה תכנית אשר כללה אימהות כלל תלמידי ביה"ס  ובתוכה נקבעו זמנים מדויקים מתאימים לכולן וישבנה ולמדנה יחד עם יקיריהן מתמטיקה בכיף. כאשר כל מורה ברמת הביצוע הייתה אחראית על שתי שכבות  משכבות ביה"ס.
אני והצוות הנחנו  את האימהות לדרך הנכונה ביצירת אווירה מתמטית מהנה בבית, אשר קירבה את התלמיד למקצוע, נוסף להצגת  רעיונות מתמטיים בצורה קלילה, ובכך לשלב את עולם המספרים בשגרת חיי היומיום של המשפחה, בצורה נעימה ולא מאיימת. ומציעים הזדמנויות להורים בכלל כיצד לשפר את החשיבה של ילדיהם.
הערכת ביניים אשר ביצענו לאחר הפעלת היוזמה, העמל הניב פירות: עלייה בהישגים, פחות בתלמידים ביה"ס שלא מבצעים את עבודות הבית, השתתפות ניכרת ומשביעה רצון בקרב האימהות בסדנאות של הצוות, אימהות רבות מדווחות על הנאה עקב שיפור יכולתן בהנחיית יקיריהן במשימות הבית במתמטיקה.
הערכה מצוינת של המפקחים שביקורו בזמן הפעילות, אימהות רבות מדווחות על הנאה עקב שיפור יכולתן בהנחיית יקיריהן במשימות הבית במתמטיקה. תוצאה סופית שיפור אקלים בית הספר הלימודי והחברתי-חינוכי. ממוצע המיצב במבחן החיצוני אשר נערך בשנת תשס"ט הוא 81.
יוזמה מוצלחת מגבירה את המוטיבציה בקרב חברי הצוות וכך  הצלחנו ברמת התכנון ולפני התחלת  כל חודש  לשלוח עם כל התלמיד מכיתה א'- עד כיתה ו' חוברת הכוללת את תכנית השיעורים ומהלכם לכל החודש במתמטיקה נוסף לדפי העבודה וההפעלות שהמורים אמורים לבצע במשך החודש. פרויקט זה תרם מאוד להעצמת השקיפות, ונתן להורים את הכלים בכדי לעזור לילדיהם בהבנת החומר ופתרון עבודות הבית.
מטרות התוכנית:
  • חיזוק הקשר בין מורים והורים.
  • שיפור ההישגים
  • העצמת אהבת המקצוע בקרב הילדים והפחתת החרדה מחשבון. 
  • שיפור התקשורת בין הורים וילדים,
  • מפתחים ביטחון עצמי בקרב הילדים.
  • צוות המתמטיקה בתוכנית זו יקדם הקשר בין הורים וילדים
  • מלמדים את ההורים איך ליצור  אווירה מתמטית בבית, איך להציג לילדיהם רעיונות מתמטיים בצורה קלילה , וכיצד לשלב את עולם המספרים בשגרת חיי היומיום של המשפחה, בצורה נעימה
בשנה שעברה התחלנו להעביר סדנאות לילדי הגנים הצמודים ולהוריהם וזה כי אנו מאמנים שהמעבר מן הגן לבית הספר הוא אחד המעברים המשמעותיים בחיי הילד וההורים.
היוזמה הזאת נתנה לי את המוטיבציה להמשיך הלאה על מנת לקדם את התלמידים יותר והתחלנו לחשוב באופן יצירתי על הדרך לפתח את החשיבה המתמטית של התלמידים ולקשר את מקצוע המתמטיקה עם תחומים ומקצועות אחרים ואז צץ לנו הרעיון לעוד יוזמה חדשה מדהימה והיא "עולם מופלא של מתמטיקה סביבנו" היוזמה החינוכית עולם מופלא של מתמטיקה סביבנו, אומנות המתמטיקה, היסטוריה וסיורים, עוסקת בשילוב המתמטיקה בחיי היומיום באמצעות סיור מתמטי, האומנות וחתך הזהב. מטרתה העיקרית של היוזמה היא לחשוף בפני התלמידים את עולם המתמטיקה על מנת שיתקרבו לנושא, ושיחוו למידה שונה מחוץ לכותלי  הכיתה ולהציג את הפן הפתוח והיצירתי של המתמטיקה.

מאת: אניסה גאנם זוכת פרס רקנאטי-צ'ייס-רש"י למורה היזם בשנת 2009/10.

יום חמישי, 24 במרץ 2011

מורים יזמים

"פרס המורה היזם" מציג בפני המורה אפשרות לקבל הוקרה והערכה על פעלו, כאשר הוא יוזם פעילות חינוכית מקורית המשפרת את תהליך הלמידה תורמת לחווית הלמידה, מעלה את המוטיבציה של הלומדים, וכתוצאה מכל אלה מעלה את ההישגים ואת ההערכה העצמית של הלומד.

לא פשוט להגיש את המועמדות לפרס.

אין זה די בכך שאתה עושה דברים מיוחדים, עליך להכיר בכך בעצמך , מה שלא תמיד נפוץ במחוזותינו, לאזור עוז ולהגיש את מועמדותך לפרס.

אין לי ספק שיש מורים רבים היוזמים פעילויות חינוכיות, סוללים דרכים חדשות, מאירים פינות חשוכות במערכת, ואין להם אומץ או מוטיבציה להגיש את מועמדותם לפרס. חבל.

אני רוצה להתייחס דווקא לחלק מן המגישים. לעיתים – נדיר – אני מקבלת לבדיקה יוזמות של מורים שאין בהם אלא עשייה (לא פשוטה, לא קלה, אין ספק) שאין בה מקוריות, אין בה פריצת דרך, והיא חלק שגרתי של עבודת המורה.

יש מקרים בהם אומר המורה בדף היוזמה "למשרד החינוך אין תכניות בנושא X ואני פיתחתי לראשונה תכנית כזו להתמודדות עם...." כאשר המערכת מלאה וגדושה תכניות כאלה. ואני תוהה, האם סבור המורה המגיש שהאנשים הבודקים את היוזמה אינם מצויים בשטח? מנותקים ממציאות חייהם (הקשה והמורכבת) של המורים?

סוגיה אחרת היא נושא ההפצה. יש יוזמות ייחודיות, שעומד מאחוריהן "ריפוד" כלכלי , תקציב שמעמיד להם בית הספר, המאפשר להם להמריא. יוזמות כאלה, עם כל הכבוד, לא ניתן להפיץ ברחבי הארץ שכן יותר משהן מבוססות על מקוריות הם תלויות תקציב, ולכן אני מסתייגת מהן. היוזמות שניתן להפיצן, שעלותן מועטת, מקוריותן רבה ותועלתן אינה מוטלת בספק, אלה היוזמות שאליהן אני נושאת עיניים. יש יוזמות כאלה, חלקן מגיעות אלינו, וחלקן נמצאות מתחת לפני השטח. מי יוכל לסייע לנו ולסייע להם להפיץ את דבר היוזמה ברבים?

מאת: שרה רוטקופ-הרמתי, מרצה ומדריכה פדגוגית במכללת לוינסקי לחינוך, מפתחת ומנחה ביחידת תכנים ותכניות הכשרה והשתלמויות במנהל חברה ונוער במשרד החינוך והתרבות וחברת צוות השיפוט בפרס המורה היזם.

יום ראשון, 16 בינואר 2011

פיתוח תפיסה חדשנית בחינוך גופני

שמי יוסי ביבר. הנני משמש כמורה לחינוך- גופני וכרכז מקצוע בתיכון עירוני ה' בחיפה. לפני כשנתיים זכיתי בפרס המורה היזם על פיתוח תפיסה חדשנית בחינוך הגופני "אישי יותר בריא יותר" ויישומה המרשים בקרב בני החטיבה העליונה בבית הספר.


כמורה לחינוך-גופני, הבחנתי בירידה בכושרם הגופני של בני הנוער. למרות שאמצעי האימון,הידע והמתקנים הולכים ומשתפרים - רמת הכושר הגופני הולכת ומדרדרת. הגעתי למסקנה שמקור הבעיה בחוסר הפעילות הגופנית בשעות שאחרי בית הספר. רק בודדים עוסקים בפעילות גופנית ובספורט באופן מסודר, ואילו הרוב מסתפק ברביצה מול הטלוויזיה והמחשב. מצב זה הביא אותי להחלטה לחפש דרך לשינוי המצב, בבקשי לשים דגש מיוחד על פעילות התלמידים בין השעורים, ולא להסתפק בפעילות המבוצעת בשיעורים עצמם.
לדעתי זוהי בעיה מרכזית בעולם המערבי ומלבד ההיבט הבריאותי יש גם השלכה חברתית -כלכלית. לכן יזמתי שני שינויים עיקריים : 1)שינוי מהותי של הגישה לפיה המורה אחראי לנעשה בשעורים ובתחרויות הספורט בלבד והרחבת תחום אחריותו גם לפעילות התלמידים בשעות שאחרי בית הספר.
2)שינוי התפיסה והגישה, לפיה הישגי התלמיד נמדדים יחסית לחבריו, מאחר והיא גורמת עוול לתלמיד החלש ופוגעת במוטיבציה שלו להשקיע, להתמיד ולהתקדם.
לכן בתכניתי קיים מעבר להתייחסות אישית תוך הפניית הדגש לתרגול ולאימון בבית, כאשר השיעורים בבית הספר, אשר כמעט ולא משתנים,ממלאים  בתפיסה זאת תפקיד של "מפגשי קבוצת תמיכה".

התפיסה החדשה ביוזמה באה לידי ביטוי בתכנית לימודים שנתית מובנית: בתחילת השנה נערך מבדק כושר-גופני לכל התלמידים. התוצאות נרשמות בטבלת ניקוד, המותאמת לגיל התלמיד, הנמצאת בתוך קלסר אישי המלווה את התלמיד לכל משך שנת הלימודים. לאחר המבדק קובעים התלמיד והמורה במשותף את היעד להתקדמות התלמיד במבדק הבא בעוד חודש וחצי. על מנת להגיע ליעד על התלמיד להתאמן. מהלך זה חוזר על עצמו ארבע פעמים נוספות במשך השנה, כאשר בכל פעם צפויה עליית מדרגה ברמת כושרו של התלמיד. בנוסף ,על מנת לעודד וליצור בו מוטיבציה לעבודה אישית, קיים "דו"ח הפעילות השבועית" אשר בעזרתו מנסה התלמיד לצבור נקודות שבועיות על סמך מדד לפעילות שבועית הקיים בתוכו.

כתוצאה מזכייתי בפרס ומפרסומה החלו להגיע אלי הזמנות להרצות על יוזמתי, בעיקר בפני מורים לחינוך-גופני, סטודנטים לחינוך-גופני בוינגייט, פורומים שונים של אנשי חינוך וגופים נוספים אשר אינם קשורים לחינוך. התגובות להרצאות הן בדרך כלל מאד נלהבות, כאשר מה שבעיקר מרשים את השומעים ביוזמה זאת, לפי הבנתי, היא החדשנות, הייחודיות, הפשטות היחסית ליישום, היכולת להתאימה לכל קבוצה בהתאם למין, לגיל ולמצבם הבריאותי של המשתתפים ושאין צורך באמצעים כספיים כדי להפעילה, 
בעקבות הרצאותיי החלו להגיע אלי פניות מאנשים אשר התרשמו מיוזמתי, המבקשים ללמוד אותה וליישמה בבית ספרם.
במצב זה אני נוהג להיפגש עמם, וללמדם בצורה מדויקת כיצד להתאים את יוזמתי לבית -ספרם.
בנוסף לכך, אני נוהג ללוות ולעזור להם, לבוא ולצפות בעבודתם, להיפגש עם תלמידים ולאסוף נתונים מהשטח ועל ידי כך לחוש את הדברים בצורה מדויקת, לחזק, לתקן ולשפר.
עניין זה, של ביקורים במקומות, צפייה בפעילות וקשר עם התלמידים והמורים הוא חיוני ביותר ובעל ערך עצום לגבי..

כיום ישנם מספר בתי -ספר בארץ בהם מופעלת תפיסת החינוך הגופני והתכנית שיצרתי, בכל מקום בהתאמה לתלמידיו ומעניין לציין שברובם השתרש השם: "אישי יותר בריא יותר" כשמה של התכנית. הדיווחים מהשטח, לעת עתה, מאד מעודדים. בתי הספר אשר מפעילים את התכנית בצורה מלאה או חלקית (מלבד תיכון עירוני ה' בחיפה) הם: בית-ספר יסודי "נופים" בחיפה (ע"י המורה שולמית אורן), אולפנה לבנות בבני ברק (ע"י המורה דבורה שמחוביץ), בית הספר התיכון למדעים ואומנויות בחדרה (ע"י המורה רון קלר), בית -ספר תיכון עירוני ג' בחיפה (ע"י המורה גלעד יעקב), בית הספר המקצועי "דור -ים" (ע"י המורה אלון גבע), חטיבת ביניים בתיכון מקיף נשר (ע"י המורה בתיה לויטון). בנוסף לכך קראתי באינטרנט שמורה בשם סיגל (אותה אינני מכיר) מקיימת תכנית בריאות בבית-הספר היסודי "דגניה" בבאר -שבע, כאשר היא מציינת, שחלק הפעילות הגופנית שבתכנית נעשה בהשראתי.
הנני מוצא חובה לעצמי לציין שני אנשים שבפעילותם תורמים רבות לתכנית :
1) לימור קריגל, מורה לחינוך גופני, מבית הספר היסודי "האלה" במודיעין, אשר במסגרת בית הספר מקדם בריאות,
התאימה את התכנית לתלמידיה ויצרה אף שינויים טכניים חשובים בתכנית. עבודתה היסודית המדהימה של לימור, הנתונים אשר היא מספקת לי מהשטח ועצותיה תורמים לי רבות.
2) ד"ר אהובית טלמור, רופאת ספורט ומשפחה, אשר בשנה האחרונה השתמשה בתכניתי במסגרת תכנית "מעול'ה" של קופת חולים כללית לילדים בעלי עודף משקל. בזמן הקרוב עומדת אהובית לפתוח מרפאת ספורט באוניברסיטת חיפה. אהובית ביקשה וקיבלה את רשותי להשתמש בחלקים מתכניתי בטיפוליה. יש כאן פעילות ראשונה, במסגרת התכנית, המתבצעת מחוץ לתחומי משרד החינוך.
הדרך עוד ארוכה, קיימים בה עוד לא מעט קשיים, אך אני מאמין בכל לבי, שאפשר לבצע את השינוי הכל כך נחו, במערכת החינוך הגופני שלנו.
בברכה
יוסי ביבר