יום חמישי, 11 בנובמבר 2010

מבוא לשיטות ודרכים להגעה להישגים טובים בלימוד תלמידי אתגר מתקשים

פעמים רבות נשאלתי כיצד אני מצליח להגיע להצלחות מרשימות בהוראת תלמידים מתקשים.

ברור שאין תשובה אחת לשאלה וכמובן שזו עבודת צוות של כל העוסקים בטיפול בתלמידים
אך לאור הניסיון אשמח לשתף את המעוניינים בשלל עצות לשימוש המעוניין כל פעם בשיטה דרך או נושא אחר שתרם להצלחה

לפני שאתחיל בעצות. ברצוני לספר סיפור שסיפר לי אבי ז"ל:

בעיירה בגולה היה רב ידוע שכל הציבור היה מתייעץ איתו. יום אחד פנה אליו מגדל הברווזים וסיפר לו שהברווזים שלו מתים שאל הרב את המגדל במה הוא מאכיל אותם והציע לו להוסיף מעט מלח למזונם.
הברווזים המשיכו למות וכעבור זמן פנה שוב מגדל הברווזים והפעם הציע הרב להוסיף גם סוכר כמובן שהברווזים המשיכו למות. כך כל פעם שפנה המגדל הוסיף הרב תוספות שונות ומשונות לאחר מספר פניות פנה שוב המגדל אל הרב ואז הרב אמר לו אני לא יודע כמה ברווזים יש לך אך עצות יש לי כמה שתירצה.

אני מאמין שהעצות שאתן אכן יהיו יעילות וישמשו את מי שזקוק להם להגיע להצלחות טובות עם תלמידנו.

רבות התלבטתי מה תהה העצה הראשונה והחלטתי שלשמירה על בריאותנו ועל כבודנו  יש חשיבות עליונה ולכן יש לנסות להתגבר על הכעס והעלבון  שפוגעים בבריאותנו ובכבודנו. אדם כועס לא מגיב בחוכמה, שיקול הדעת שלו מוטעה והוא עלול לעשות ולהגיד דברים שקשה לתקן. העלבון בעיקר פוגע ומכאיב לנו. שניהם אינם טובים לנו ולכן עלינו ללמוד להתגבר ולהתמודד איתם לא תמיד יש מאה אחוזי הצלחה אך לכל אחד מאיתנו יש את הדרכים להבליג ולהצליח.
לרוב אני משתמש בהומור על מנת להתמודד במצבים אלו ולשמחתי לאורך השנים קל לי יותר ואני נחשב לאדם שכמעט ואינו מתרגז דבר שמקל על עבודתי עם התלמידים.

לפני שנים רבות התחלתי ללמד בכיתה שהצליחה להבריח ממנה מספר מורים.
מורים אחרים סירבו ללמד אותם וכאשר נכנסתי לכיתה מצאתי את שמי כתוב על הלוח בלווי קללה.
אם הייתי בוחר לטפל בדבר באופן המקובל היה עליי להפסיק את השיעור, להזמין את המחנך לבצע חקירה, לזמן אסיפת הורים מיוחדת ועוד. הייתי מבזבז זמן מיותר ועדין כבודי היה נפגע.
במקום  הטיפול המקובל התעלמתי מהכתוב ואמרתי בקול רם מעניין מי רשם את שמי על הלוח וחתם  והמשכתי ללמד. אני לא יודע אם התנהגותי שינתה אותם אך כל תלמידי הכיתה ניגשו למבחן בגרות בבקרה והצליחו.